במייל כתוב funding. במסנן שבודק אותו, המילה הזאת לא קיימת. בין ה-n ל-d נשתל תו יוניקוד שאין לו שום ייצוג על המסך, ולכן הקורא רואה מילה שלמה בזמן שהמנגנון שמחפש את המחרוזת funding ברשימת הביטויים החשודים פשוט לא מוצא התאמה. לטכניקה הזאת קוראים ASCII smuggling.

מה קרה

חוקרי מיקרוסופט פרסמו ב-3 בספטמבר תיאור של קמפיין שהשתמש בשיטה הזאת בקנה מידה גדול. את החתימה הם ראו לראשונה ב-8 בפברואר, כשהמערכת סימנה כ-21 אלף הודעות. למחרת המספר קפץ ליותר מ-1.3 מיליון, ובסוף פברואר הגיע לשיא של יותר מ-2.37 מיליון הודעות ביום. הקצב נשמר בימי חול לאורך שלושה חודשים, כמעט נעלם בסופי שבוע וחזר בכל יום שני, ולפי מיקרוסופט דעך מאמצע מאי.

התווים שנשתלו מגיעים מאזור ביוניקוד שנקרא Unicode Tags, בטווח U+E0000 עד U+E007F. הם נועדו במקור לסימון שפה, לא אמורים להופיע בטקסט רגיל, ומערכות רבות מתעלמות מהם בהצגה. וזה בדיוק העניין: הקורא והמערכת שמנקה את הטקסט רואים funding, והשכבה שמחפשת מילות מפתח רואה שתי מחרוזות קצרות שלא אומרות לה כלום. הטריק לא נולד בעולם הפישינג. הוא התפרסם במחקרים על התקפות נגד מודלי שפה, שם מסתירים בעזרתו הוראות בתוך טקסט תמים למראה, כך שהמשתמש קורא דבר אחד והמודל מקבל דבר אחר.

ההודעות עצמן דיברו על מימון עסקי, הלוואות ומסגרות אשראי, ונשלחו דרך פלטפורמת דיוור לגיטימית. מיקרוסופט זיהתה ב-9 בפברואר 148 דומיינים שולחים בנושא פיננסי שהיו אחראים לכ-96 אחוזים מההודעות שסומנו, ומעריכה שהמטרה הייתה איסוף פרטים עסקיים וכספיים מפורטים כדי לבנות מהם פניות ממוקדות בהמשך. מה שכן, השכבה שנעקפה היא רק אחת מכמה: לפי מיקרוסופט, יותר מ-99 אחוזים מההודעות נחסמו בכל זאת על סמך מוניטין השולח, כתובת ה-IP והדומיין.

למה זה חשוב לכם

הפיתיון הספציפי הזה לא כוון לישראלים, אלא לעסקים קטנים בארצות הברית שמגישים בקשות להלוואה ממשלתית. אבל הטריק הוא שכבה נפרדת מהתוכן, ואפשר להצמיד אותו לכל פיתיון: הודעה בעברית על החזר מס, על חבילה שנתקעה במכס או על חיוב בכרטיס האשראי. מה שנשבר כאן הוא ההנחה השקטה שאם הודעה הגיעה לתיבה, היא כבר עברה בדיקה.

יש כאן גם צד שני, קרוב יותר לשימוש היומיומי. אותם תווים בלתי נראים הם מה שמאפשר לטקסט להיקרא אחרת על ידי אדם ועל ידי עוזר AI. מי שמבקש מעוזר לסכם מייל או עמוד אינטרנט מזין למערכת טקסט שהוא עצמו לא ראה במלואו, ומערך הסייבר הלאומי הזהיר בסוף אוגוסט מאותו עיקרון בדיוק: הוראה שנשתלת בעמוד או במסמך ומיועדת לעוזר, לא לקורא.

מה עושים?

השאלה שכדאי לשאול על הודעה עם הצעה כספית היא לא אם היא נראית אמינה, אלא אם אתם יזמתם את הפנייה. מייל שהגיע מעצמו מתחיל בחשד, גם אם הוא כתוב היטב וגם אם נחת בתיבה הראשית ולא בספאם.

כל הצעה של אשראי, הלוואה או החזר כסף נבדקת בערוץ שאתם מאתרים לבד. סגרו את ההודעה, חפשו בעצמכם את הטלפון של הבנק או של החברה, והתקשרו.

אל תמחקו הודעת הונאה בשקט. כפתור הדיווח בג'ימייל ובאאוטלוק מזין את אותם מנגנוני מוניטין שעצרו את הקמפיין הזה גם כשמילות המפתח הוסתרו.

אם אתם נותנים לעוזר AI לקרוא עבורכם מיילים או עמודים, אל תיתנו לו במקביל הרשאה לפעול בשמכם בלי אישור נפרד לכל פעולה.

על מסנן שמחפש מילים הטריק הזה עובד. על אדם שבודק מי פנה אליו ולמה, הוא לא עובד בכלל.