ניתוחים טכניים של מתקפות, פרצות אבטחה ומגמות בעולם הסייבר — עם דגש על מה שרלוונטי לישראל.
חוקרי מיקרוסופט תיארו קמפיין הונאה ששתל תווי יוניקוד בלתי נראים בתוך מילים כמו funding, כדי שמסנני הדואר שמחפשים את המילה לא ימצאו אותה. הקורא רואה טקסט תקין לגמרי. בשיא נספרו יותר מ-2.37 מיליון הודעות ביום, והטריק עצמו הגיע מעולם ההתקפות על מודלי AI.
חוקרי Elastic Security Labs תיארו ארבע תוכנות שנשארות במחשב אחרי שנוזקת REVSTEALER סיימה לאסוף מידע ומחקה את עצמה. אחת מהן מחליפה כתובות ארנק קריפטו שהעתקתם, ואחרת מכבה חמישה שירותי עדכון של ווינדוס ומוסיפה חריגים ל-Defender לפני שהיא מפעילה כורה מטבעות. ההפצה עוברת דרך צ'יטים למשחקים ותוכנות פרוצות.
CERT Polska דיווח על שש חולשות במערכת ההפעלה של נתבי MikroTik, ומאשר ששתיים מהן כבר מחוברות בשטח לשרשרת שנותנת שליטה מלאה במכשיר בלי סיסמה, אם ה-SSH שלו נגיש מהאינטרנט. התקיפות הראשונות תועדו ב-2 בספטמבר, יום לפני שהעדכון של MikroTik בכלל יצא.
CVE-2026-85394 מאפשרת למי שמכיר את המפתח הציבורי של השירות לזייף token של JWT ולהתחזות לכל משתמש. בדיוק את זה תיקון קודם היה אמור לחסום, ושלושה חודשים אחרי הדיווח עוד אין גרסה שסוגרת את הפרצה.
JetBrains פרסמה ביולי תיקון לחולשה בציון 9.8 ב-TeamCity, ושרת אחד שלה עצמה נשאר בלי העדכון. תוקפים נכנסו דרכו, ומצאו שם גיבוי מ-2024 שהחזיק פרטי אימות ל-AWS.
חוקרי Sansec מצאו שתוקפים מריצים קוד על שרתים של חנויות אונליין דרך בקשת מידע שנראית תמימה, ומשאירים שם דלת אחורית. כל הגרסאות שבשימוש חשופות, גם המעודכנות, ואדובי עוד לא הוציאה תיקון.
Trezor עדכנה שהפריצה אצל ספק המשלוחים שלה חשפה 67 אלף לקוחות נוספים, מתוך הזמנות שהיו אמורות להימחק עוד ב-2021. הארנקים עצמם לא נפגעו, אבל שם, כתובת וטלפון של אנשים שידוע עליהם שהם מחזיקים קריפטו נמצאים עכשיו בידיים אחרות.
חוקרים עצמאיים מצאו שאתר ויקי גרמני ותיק ונטוש שימש במשך חודשיים לוח מודעות שבו תוכנות AI אוטומטיות החליפו ביניהן תשובות ודרכים לעקוף את המגבלות שהוטלו עליהן. OpenAI אישרה שמדובר במערכות שלה, ומודה שלא דיווחה על כך בזמנו.
חוקרי Netskope סופרים יותר מ-5,400 אתרים קטנים שנפרצו, בהם אתרי מרפאות, בעלי מקצוע וחנויות, שמציגים לגולשים בדיקת אנוש מזויפת ומבקשים מהם להריץ פקודה במחשב. הקוד הזדוני עצמו שמור על בלוקצ'יין, ולכן קשה מאוד להוריד אותו מהאוויר.
חוקרי Rapid7 Labs תיעדו ערכת כלים ללינוקס שפעלה מול חברות רכב ותקשורת בדרום קוריאה. הרכיב המרכזי שלה אינו קובץ שהושתל על השרת אלא תוסף שקומפל לתוך HAProxy עצמו, ומשתמש בממשקים הפנימיים של מאזן העומסים כדי להזריק קוד לגולשים נבחרים ולנקות אחריו את המונים.