כל הכתבות של CyberNow בנושא בנקאות — 17 כתבות. ניתוחים טכניים, עדכוני אבטחה והתראות בעברית.
חנן פרידמן תקף את מטא ברשת X בעקבות גל חדש של מודעות הונאה שמתחזות לבנק ולעיתונאי שאול אמסטרדמסקי, והזמין כל מי שנפגע להצטרף לתביעה שהבנק הגיש באוגוסט. לפי כתב התביעה, ביולי לבדו אותרו 243 קמפיינים מזויפים בפלטפורמות של מטא.
חוקרי ThreatFabric תיארו נוזקת אנדרואיד שמסירה את אפליקציית הבנק האמיתית ומתקינה במקומה עותק מתוקן, שמשתיק את בדיקות האבטחה של האפליקציה מבפנים. הקמפיין מכוון לאינדונזיה, אבל השרשרת מתחילה באפליקציית קניות שמבקשת הרשאת נגישות.
ארגון בשם Your Mule Cashout גייס יותר מ-15 אלף אמריקאים דרך מודעות דרושים של חברות שלא היו קיימות, והעביר דרך חשבונות הבנק הפרטיים שלהם כסף שנגנב מ-750 חשבונות. אחד ממנהליו הודה באשמה.
בנקים קוריאניים דיווחו על חדירות למערכות, והרגולטור הפיננסי כינס ישיבת חירום. על אחד השרתים ששימשו בתקיפה נמצא סימן לכלי קוד פתוח שמריץ סריקה ותקיפה כמעט לבד, אבל אף גורם רשמי לא אישר שהוא זה שעשה את העבודה.
במצב ההגנה המתקדמת של אנדרואיד 17, רק אפליקציות שגוגל סימנה ככלי נגישות יקבלו את ההרשאה שמאפשרת לקרוא את המסך וללחוץ במקום המשתמש. אפליקציות אוטומציה, מנהלי סיסמאות ואנטי-וירוס מאבדות אותה בדרך.
חברת המחקר Cleafy פרסמה ניתוח של מסך הניהול שמאחורי סוס טרויאני בנקאי לאנדרואיד. הפאנל מזין את הודעות ה-SMS שנגנבו מהמכשיר למודל בינה מלאכותית, מקבל הערכה של יתרת החשבון, ומסמן למפעיל על מי שווה להשקיע זמן.
פלטפורמה חדשה לנוזקות אנדרואיד מופצת דרך פרסומות ועמודי Google Play מזויפים, וחוסמת את מנגנון הסריקה של גוגל בעזרת חיבור VPN מקומי. Group-IB מונה יותר משלושים מסכים מזויפים של בנקים באירופה, בקנדה ובמדינות המפרץ.
אף אחד לא פרץ לרבולוט. מישהו שלח בקשת מידע מכתובת דואר שיושבת על דומיין של רשות ממשלתית אמיתית, והחברה מסרה צילומי דרכונים, סלפי אימות ודפי חשבון. יומיים אחרי ההודעה ללקוחות התחילו לנחות מסרוני פישינג.
חוקרי Elastic Security Labs פרסמו ניתוח של מערך נוזקות שמתחזה לתריסר בנקים בברזיל ומשתיל בכרום ובאדג' תוסף שמעתיק פרטי אימות, cookies ותוכן של עמודים. הם רשמו על שמם את הדומיין שהנוזקה בודקת מולה, וספרו 1,515 מחשבים נגועים.
רבולוט אישרה שמסרה מסמכי זיהוי ופרטי חשבון של לקוחות לגורם לא מורשה, אחרי שקיבלה בקשת מידע מזויפת שנשלחה מתוך תיבת דואר של רשות ממשלתית אמיתית. הבקשה עברה את כל בדיקות הזיהוי האוטומטיות, והזיוף התגלה רק כשהחברה פנתה לאותה רשות ושאלה.