באתר של קבוצת Rhysida ברשת האפלה עלה ביום שישי פריט חדש: "Berlin, Germany", מחיר פתיחה של 30 ביטקוין, כשני מיליון אירו, וספירה לאחור של פחות משבעה ימים. זו התגובה של הקבוצה להודעת העיר שלא תשלם.

מה קרה

לפי ההודעה הרשמית של ברלין, בין ה-7 ל-12 באוגוסט זרם מידע החוצה מרשת המחשבים של מנהלת המדינה, הרשת שמשרתת את משרדי הסנאט של העיר. ב-14 באוגוסט נותקו המשרדים שנפגעו מהרשת, ב-17 בו העניין פורסם לציבור, וב-23 בו הוחזרו כולם לפעילות. בימים האלה תושבים שניסו להגיש בקשות לסיוע בשכר דירה פשוט לא מצאו שירות בצד השני.

מה בדיוק נלקח הוא כרגע בעיקר טענה של התוקפים. Rhysida מדברת על 5.79 טרה-בייט, ובתוכם 46,500 חוזים, כתובות מייל, מספרי טלפון וסיסמאות. העיר מאשרת שהיה זרם מידע החוצה, ושבמהלך הבדיקה הפורנזית נמצאו זליגות נוספות ממשרד התחבורה והאיכות הסביבה, ואומרת שלא ניתן לשלול שנכלל בו מידע אישי. את המספרים עצמם היא לא אישרה, ואף גורם עצמאי לא בדק אותם. ראש העיר קאי וגנר וסנאטורית הפנים איריס שפרנגר פרסמו הודעה משותפת שבה נאמר שמדינת ברלין נסחטת ולא תיכנע לדרישות. שפרנגר הוסיפה שסביבת הבחירות מאובטחת ושמשם לא נלקח מידע, לקראת הבחירות לבית הנבחרים של העיר ב-20 בספטמבר.

למה זה חשוב לכם

המידע שלכם יושב בהרבה ארגונים שמעולם לא בחרתם לתת בהם אמון: העירייה, קופת החולים, חברת הביטוח, הספק שהזמנתם ממנו פעם אחת. אתם לא מחליטים איך הוא נשמר שם, ולא תדעו שדלף עד שמישהו יפרסם את זה.

וכאן נכנס לתמונה הצד הפחות נעים של ההחלטה הנכונה. רשויות אכיפה בעולם ממליצות לא לשלם, מתוך הנחה שכסף היום מממן את המתקפה הבאה, אבל התוצאה המיידית של סירוב היא בדרך כלל פרסום או מכירה של המידע. הארגון עומד בעיקרון, והפרטים של האנשים שבמאגר יוצאים החוצה.

מה עושים?

אם התנהלתם מול ארגון שדיווח על דליפה, התייחסו לפרטים שמסרתם לו כאל מידע שכבר בחוץ. החליפו סיסמה בכל מקום שבו השתמשתם באותה סיסמה, והתחילו מהמייל, כי דרכו משחזרים את כל השאר.

הפעילו אימות דו-שלבי במייל ובבנק. גם אם סיסמה דלפה, היא לבדה כבר לא מספיקה כדי להיכנס.

ציפו לפניות שיודעות עליכם דברים נכונים. מספר תיק אמיתי, כתובת מדויקת או שם של פקיד לא מוכיחים כלום על מי שבצד השני. כשמישהו מבקש פרטים או תשלום, נתקו, ותתקשרו לארגון במספר שמצאתם בעצמכם באתר הרשמי.

אל תגיבו להודעה מגורם שמציע להסיר את המידע שלכם מהאינטרנט תמורת תשלום. אין דרך לאמת שמשהו נמחק, ותשלום כזה קונה רק את הפנייה הבאה.

מכירה פומבית של מידע גנוב היא סימן לכישלון של הסחיטה ולא להצלחתה: כשהקורבן לא משלם, נשארת ביד התוקפים סחורה שצריך למצוא לה קונה אחר. זה לא מנחם במיוחד את מי שהפרטים שלו בפנים.