מישהו הקליד בגוגל שורת חיפוש אחת, site:claude.ai/share, וקיבל רשימה של שיחות שאנשים ניהלו עם קלוד, הצ'אטבוט של חברת Anthropic. בין התוצאות היו דוח רפואי מלא של מטופל אמיתי, תוצאות של ניסוי קליני עם שמות המשתתפים, ומסמך שכלל שמות ומספרי טלפון של ילדים בגיל בית ספר יסודי. אף אחד לא פרץ לשום חשבון. כל השיחות האלה סומנו על ידי המשתמשים עצמם ככאלה שאפשר לשתף, ומשם הן זלגו ישר לתוצאות החיפוש.

מה קרה

משתמש ברדיט שם לב לזה בסוף השבוע האחרון של יולי, ואתר 404 Media פרסם את הסיפור כמה ימים אחר כך. המנגנון פשוט: לקלוד, כמו לצ'אטבוטים אחרים, יש כפתור שיוצר קישור לשיחה כדי שאפשר יהיה לשלוח אותה למישהו. הקישור לא מוגן בסיסמה, והעמוד שהוא מוביל אליו הוא עמוד אינטרנט רגיל לכל דבר. וברגע שעמוד גלוי לרשת, גוגל יכולה לסרוק אותו ולהכניס אותו למנוע החיפוש, בדיוק כמו כל אתר אחר.

מ-Anthropic מסרו שהמשתמשים הם שבחרו לפרסם: כשמישהו משתף שיחה, הוא הופך את התוכן לנגיש לציבור, וכמו כל תוכן אחר ברשת ייתכן שגורמים שלישיים ישמרו אותו. הטענה נכונה מבחינה טכנית, אבל היא מחמיצה את הפער. הרבה אנשים לחצו 'שיתוף' כדי להעביר שיחה לחבר או לעמית, בלי להבין שהם למעשה מפרסמים אותה לכל מי שיחפש. עד יום שני אחר הצהריים אותה שורת חיפוש כבר לא החזירה תוצאות, מה שמעיד שהעמודים הוסרו מתוצאות החיפוש של גוגל.

למה זה חשוב לכם

קלוד ו-ChatGPT הם כבר חלק מהיומיום של הרבה ישראלים, ואת אותו כפתור בדיוק אפשר למצוא בשניהם. ל-ChatGPT זה כבר קרה פעמיים: בפעם הראשונה נחשפו קרוב ל-100 אלף שיחות, ובפעם השנייה עוד כמה מאות. אנשים מדביקים לתוך הצ'אט דברים שלא היו שולחים לזר, ממספר תעודת זהות ודוח רפואי ועד חוזה עבודה, קוד של החברה, ולפעמים גם סיסמה או מפתח גישה. ברגע שהשיחה הזאת מסומנת לשיתוף והקישור מתגלגל הלאה, כל זה יכול לצוף בחיפוש פשוט בגוגל, גם שנים אחרי.

מה עושים?

אם שיתפתם פעם שיחה עם קלוד או עם ChatGPT, היכנסו להיסטוריית השיתופים בהגדרות החשבון ומחקו את הקישורים שכבר לא צריכים. מחיקת הקישור מנתקת את הגישה הציבורית לאותה שיחה.

לפני שאתם לוחצים 'שיתוף', עצרו רגע. הכפתור הזה יוצר עמוד גלוי לכל האינטרנט, לא הודעה פרטית. אם רק רציתם להראות משהו לאדם אחד, לרוב עדיף פשוט להעתיק את הטקסט ולשלוח לו בוואטסאפ או במייל.

אל תדביקו לצ'אט מידע שלא הייתם משאירים על לוח מודעות ציבורי: מספרי תעודת זהות, פרטי אשראי, סיסמאות, או מסמכים רפואיים ומסמכי עבודה חסויים. גם בלי תקלה כזאת, המידע הזה נשמר אצל החברה שמפעילה את השירות.

ואם אתם משתמשים בצ'אטבוט בעבודה, בדקו מה מדיניות המקום. חלק מהמעסיקים אוסרים להזין מסמכים פנימיים לכלים כאלה בדיוק בגלל תרחישים מהסוג הזה.

כפתור 'שיתוף' נשמע לא מזיק, אבל ברשת 'משותף' פירושו לרוב 'ציבורי', וקשה מאוד לקחת בחזרה משהו שגוגל כבר הספיקה לשמור.