מבצע של 70 אחוז על בקבוקי אלכוהול ממותגים, אתר שנראה בדיוק כמו של רשת קמעונאות מוכרת, וטופס תשלום שמבקש את מספר הכרטיס המלא. זה כל המנגנון. חוקרים ספרו לאחרונה 120 אתרים כמעט זהים שהתחזו לרשת וולמארט האמריקאית, כולם בנויים מאותה תבנית וכולם קיימים למטרה אחת: לאסוף פרטי אשראי.

מה קרה

החוקר סטפן דאסיק, שפרסם את הממצאים ב-29 ביולי, מצא רשת של 120 דומיינים כמעט זהים, כולם עם הסיומת shop. הדפים נבנו על אותה תבנית חנות מוכנה, עם הלוגו והצבעים של וולמארט וקטגוריות מלאות באלכוהול יוקרתי בהנחות של 40 עד 70 אחוז. ההנחה הכבדה היא הפיתיון, והיא נועדה לגרום לכם לקנות מהר, לפני שתעצרו לשאול אם האתר בכלל אמיתי.

מי שמגיע לקופה מתבקש למלא שם, כתובת, אימייל, טלפון ואת פרטי הכרטיס: מספר מלא, תוקף ושלוש הספרות שבגב הכרטיס. אין מאחורי זה חנות ואין משלוח. הטופס עצמו הוא כלי האיסוף, והפרטים שהוקלדו עוברים ישר לידי מי שהקים את האתר. לרוב הכרטיס נבדק ונמכר או מנוצל תוך ימים.

למה זה חשוב לכם

וולמארט לא פעילה בישראל, אבל השיטה עובדת כאן בדיוק אותו דבר. אותה תבנית רצה גם בעברית מול קונים ישראלים, בדרך כלל דרך פרסומות ממומנות בפייסבוק ובאינסטגרם, עם מבצעי ענק על מותגים מוכרים או חיקוי של רשתות מקומיות. סיומת כמו shop, דומיין ארוך ומשונה, או כתובת שאתם רואים לראשונה, כל אלה דגל אדום. אתר אמיתי של רשת גדולה לא ימכור לכם דרך כתובת שלא ראיתם מעולם.

מה עושים?

לפני שמקלידים פרטי כרטיס, עצרו והסתכלו על שורת הכתובת בדפדפן. אם הדומיין לא מוכר לכם, או לא תואם לשם הרשמי של הרשת, אל תמשיכו.

אל תגיעו לחנות דרך פרסומת. אם ראיתם מבצע מפתה, הקלידו בעצמכם את הכתובת המוכרת של האתר או חפשו אותו, במקום ללחוץ על הקישור שבפרסומת.

חשדו במחיר. הנחה של 70 אחוז על מותג יקר היא כמעט תמיד פיתיון, לא הזדמנות.

אם כבר הזנתם פרטי כרטיס באתר חשוד, התקשרו מיד לחברת האשראי, בקשו לחסום את הכרטיס, ועקבו אחרי חיובים קטנים ומשונים. תוקפים בודקים כרטיס גנוב בחיוב זעום לפני שהם מנצלים אותו בגדול.

בדיקה של שתי שניות בשורת הכתובת שווה יותר מכל מבצע.