חשבון שנראה כמו של אדם מוכר, עם אותה תמונת פרופיל ושם כמעט זהה, שכותב דברים שאותו אדם לא כתב מעולם. יותר ממחצית הישראלים כבר נתקלו בדבר הזה, ולפי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי שפורסם היום, כמעט חצי מהציבור גם ראה בינה מלאכותית שמשמשת כדי לפגוע במישהו או להשמיץ אותו. הבחירות לכנסת ייערכו ב-27 באוקטובר, והאיגוד מפרסם את הממצאים כדי להראות מה כבר מסתובב ברשת.

מה קרה

הסקר נערך ביולי על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,005 גולשי אינטרנט בני 18 ומעלה, במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית והערבית, עם טעות דגימה מרבית של כ-3%. 71% מהמשיבים אמרו שהם נתקלים במידע כוזב סביב מערכת הבחירות לעתים קרובות או מדי פעם, ורק כ-15% אמרו שלא נתקלו בכך כלל. 56.8% דיווחו על מפגש עם חשבונות מזויפים או מתחזים, ו-48.2% אמרו שהם רואים לעתים קרובות או מדי פעם שימוש בבינה מלאכותית כדי לפגוע באדם אחר או להשמיצו. כ-69% חוששים במידה רבה שהשיח סביב הבחירות יחריף את האלימות ברשת.

שווה לשים לב למה הסקר בעצם מודד: הוא מודד מה אנשים מדווחים שהם ראו, ולא כמה תוכן מזויף באמת הופץ. תחושת חשיפה גבוהה יכולה לנבוע מכך שיש יותר תוכן כזה, אבל גם מכך שאנשים מזהים אותו טוב יותר מבעבר. מה שכן, החשיפה חוצה את המפה הפוליטית כמעט בלי הבדל: 73.3% מהמזוהים עם הימין, 69.5% מהמרכז ו-68.9% מהשמאל.

נתון נוסף שהאיגוד ציטט מגיע מסקר אחר שלו, שנערך במאי: כרבע מהציבור מדווח שהוא שוקל להיעזר בכלי בינה מלאכותית כדי לגבש החלטה לקראת הבחירות. ד"ר שקד דברן-זיון, שכתבה וניתחה את הסקר, מדגישה שצ'אטבוט יכול לעזור להשוות בין עמדות אבל אינו מקור סמכות בפני עצמו, ושמערכות כאלה עלולות להסתמך על מידע ישן או חלקי ואף להמציא עובדות, ציטוטים ומקורות שנשמעים אמינים לגמרי.

למה זה חשוב לכם

חשבון מתחזה הוא חשבון מתחזה, בין שהוא מתחזה למועמד ובין שהוא מתחזה לנציג שירות של הבנק שלכם. אותה טכניקה בדיוק, אותה תמונת פרופיל גנובה, ואותו רגע שבו אתם מאמינים למי שיושב בצד השני. תקופת בחירות רק מגדילה את כמות התוכן שמתחרה על תשומת הלב שלכם, וזה בדיוק הזמן שבו קל להעביר הלאה משהו בלי לבדוק אותו.

מה עושים?

לפני ששולחים ידיעה הלאה, פתחו את הפרופיל שפרסם אותה ובדקו מתי הוא נפתח ומה עוד הוא פרסם. עמוד שנוצר לפני שבועיים ומפרסם רק בנושא אחד אינו מקור חדשות.

בדקו את תאריך הפרסום ואת ההקשר שבו פורסם. הרבה מהתוכן שמסתובב הוא אמיתי אבל ישן, ומוצג כאילו קרה הבוקר.

הצליבו כל ידיעה חריגה מול שני מקורות עצמאיים לפחות, או מול הגורם הרשמי שהיא מדברת עליו.

אם שאלתם צ'אטבוט, בקשו ממנו את המקורות ופתחו אותם בעצמכם. קישור שנראה תקין הוא לא אותו דבר כמו קישור שבאמת קיים.

על חשבון שמתחזה לאדם אמיתי אפשר לדווח לרשת החברתית עצמה, וכדאי לעשות את זה גם כשאתם לא הנפגעים.

הכלי היעיל ביותר שיש לכם בחודשיים הקרובים הוא לא תוכנה ולא תוסף. זה הרגע הקצר שבו אתם עוצרים לפני שאתם לוחצים "שתף".