תושבי העיירה בראהם במינסוטה התבקשו לצמצם את צריכת המים אחרי שמפעל טיהור המים המקומי ירד מהרשת. לא תקלה טכנית: מתקפת סייבר מתואמת פגעה באותם ימים ביותר מ-30 ספקי מים קהילתיים ברחבי המדינה. חברת אבטחה שבחנה את האירוע אומרת שדרך הפעולה מזכירה קבוצה איראנית שכבר תקפה מתקני מים בישראל.

מה קרה

המתקפה, שהתרחשה ב-26 וב-27 ביולי, לא כוונה למחשבים המשרדיים אלא למערכות שמפעילות בפועל את המשאבות, השסתומים והחיישנים במתקן, בקרים תעשייתיים קטנים שנקראים PLC. בבראהם המפעל ירד לגמרי, ובעיירה פלימות' נותקה התקשורת הסלולרית של מגדלי המים ותחנות השאיבה, אבל הצוות המשיך להפעיל אותם ידנית. גם בערים סאות' סנט פול ומייפל פליין נפגעו מערכות הבקרה האוטומטיות, ומייפל פליין הכריזה על מצב חירום מקומי. השירות עצמו לא נעצר ברוב המקומות, ונכון ל-28 ביולי לא פורסמה אזהרה על בטיחות מי השתייה. רשויות המדינה הודיעו שהחקירה עדיין בוחנת כמה מהמתקנים נפגעו בפועל.

מי עומד מאחורי המתקפה עדיין לא אושר רשמית. חברת המחקר Tenable מסרה שהטכניקות עקביות עם CyberAv3ngers, קבוצה שמזוהה עם איראן, אך הרשויות לא אישרו את הייחוס.

למה זה חשוב לכם

את השם CyberAv3ngers כבר פגשנו. בסוף 2023 הקבוצה תקפה מתקני מים ותשתיות בישראל ובארצות הברית דרך בקרים תעשייתיים מתוצרת Unitronics הישראלית, כשהיא מנצלת סיסמאות ברירת מחדל וממשקים שנחשפו לאינטרנט. אותו דפוס חוזר עכשיו במינסוטה. מבחינת קורא ישראלי זו לא מתקפה רחוקה, אלא אותו איום שמכוון לתשתיות שלנו, שמגיע גם למקומות אחרים.

מה עושים?

אם אתם עובדים בתחום התשתיות, המים או הבקרה התעשייתית: ודאו שאף בקר PLC או ממשק שליטה אינו נגיש ישירות מהאינטרנט, החליפו כל סיסמת ברירת מחדל, והפרידו את רשת הבקרה מהרשת המשרדית. מערך הסייבר האמריקאי (CISA) פרסם השבוע הנחיות לבידוד מערכות קריטיות בזמן מתקפה.

לכל השאר: אין סיבה לחשוש ממי הברז, הרשויות דיווחו שאין פגיעה בבטיחות המים. אבל שיעור אחד מהמתקפה תקף גם בבית. סיסמת ברירת המחדל של הראוטר, המצלמה או המכשיר החכם היא בדיוק מה שקבוצות כאלה מחפשות. שנו אותה.

קבוצות כאלה לא מחפשות את היעד המתוחכם ביותר, אלא את זה שהשאיר את הדלת פתוחה. לרוב זו סיסמה שאיש לא טרח להחליף.