ב-18 בדצמבר 2023 שובשו כ-70% מתחנות הדלק ברחבי איראן במתקפת סייבר, שגרמה לתורים ארוכים ולכעס ציבורי. קבוצת תקיפה בשם "גונג'שקה דָרַנדֶה" (בפרסית: הדרור הטורף, המוכרת באנגלית כ-Predatory Sparrow) נטלה אחריות, ואיראן האשימה גורם המזוהה עם ישראל. המקרה ממחיש כיצד עימות סייבר בין מדינות מגיע עד לתחנת הדלק השכונתית.

מה קרה

לפי הודעת הקבוצה, המתקפה כוונה למערכות שמפעילות את משאבות הדלק, ושיבשה את היכולת לתדלק בחלק גדול מהתחנות. הקבוצה טענה שביצעה את המתקפה "בצורה מבוקרת", תוך נקיטת צעדים לצמצום פגיעה בשירותי חירום, טענה שנועדה להבחין בין שיבוש תשתית אזרחית לבין סיכון חיים. זו אינה הפעם הראשונה שאותה קבוצה מיוחסת למתקפות על תשתיות באיראן, והיא פועלת במסגרת מלחמת הצללים הדיגיטלית הממושכת בין שתי המדינות. חשוב לציין שגם ישראל וגם הקבוצה אינן מאשרות רשמית את הקשר ביניהן.

למה זה חשוב לכם

גם אם האירוע התרחש באיראן, הוא רלוונטי לכל ישראלי: אותה זירת סייבר פועלת בשני הכיוונים, ומתקפות איראניות מכוונות לתשתיות אזרחיות בישראל, חשמל, מים, תחבורה ומערכות תשלום. הבנת ההקשר עוזרת לקרוא נכון דיווחים על מתקפות, בלי להיסחף לבהלה ובלי לזלזל.

מה עושים?

בזמן אירועים ביטחוניים, אל תמהרו לשתף "ידיעות" ו"אזהרות" לא מאומתות בקבוצות וברשתות, חלק גדול מהן שמועות או תעמולה שנועדו להפחיד.

היו ערניים לניצול של מתקפות ואירועים: נוכלים מרבים לשלוח בזמנים כאלה הודעות פישינג בנושא "חשבון שנפרץ" או "עדכון חירום". התייחסו אליהן בחשדנות.

שמרו על הרגלי אבטחה בסיסיים שמגנים בכל מצב: אימות דו-שלבי בחשבונות חשובים, סיסמה שונה לכל שירות, ועדכון שוטף של אפליקציות ומערכות ההפעלה.

כחוסן יומיומי, כדאי להחזיק מעט מזומן ומאגר בסיסי לשעת חירום, לא מתוך פחד, אלא כהיערכות סבירה לתקלות זמניות בשירותים.

השורה התחתונה: תשתיות אזרחיות הפכו לזירת קרב דיגיטלית, וההגנה הטובה ביותר של האזרח היא ערנות שקטה, לא בהלה.