VMware תיקנה חולשה ב-vCenter Server שמאפשרת לתוקף עם גישה רשתית להריץ קוד על השרת באמצעות חבילת רשת בנויה במיוחד. הציון שלה הוא 9.8, והיא נמצאת ברשימת החולשות המנוצלות בפועל.
מה החולשה?
vCenter Server הוא המערכת שמנהלת סביבת וירטואליזציה: כל השרתים הווירטואליים בארגון, איפה הם רצים, ומי ניגש אליהם. בארגון שעבר לווירטואליזציה, זה השרת שמחזיק את המפתחות לכל השאר.
החולשה נמצאת במימוש פרוטוקול תקשורת בשם DCERPC, שמשמש להעברת קריאות בין רכיבים ברשת. מדובר בגלישת זיכרון בערמה: השרת מקצה לעצמו שטח בגודל מסוים, וחבילת רשת בנויה במיוחד גורמת לו לכתוב לתוכו יותר ממה שנכנס. העודף דורס אזורים סמוכים, ותוקף ששולט בתוכן יכול לסדר אותו כך שהשרת יריץ קוד שהוא בחר.
מה שהופך את זה לחמור אינו רק הציון אלא ההיקף. מי שמשתלט על vCenter שולט בפועל על כל השרתים הווירטואליים שמתחתיו, ויכול ליצור, למחוק או להעתיק אותם.
מי מושפע?
ארגונים שמפעילים vCenter Server בגרסה 8.0, וכן VMware Cloud Foundation בגרסאות 4.0 עד 5.2, שלפני התיקון.
זאת תשתית של ארגונים בינוניים וגדולים. בישראל וירטואליזציה של VMware נפוצה מאוד בגופים ציבוריים ובחברות ותיקות.
האם מנוצלת בפועל?
כן. ב-23 בינואר 2026 נכנסה החולשה לקטלוג ה-KEV של סוכנות הסייבר האמריקאית CISA, הרשימה שמרכזת חולשות שידוע שתוקפים משתמשים בהן בשטח.
שימו לב לפער: החולשה פורסמה ב-2024 ונכנסה לרשימת הניצול ב-2026. זה מלמד שהיא נוצלה נגד שרתים שלא עודכנו במשך שנתיים, וכאלה קיימים, מפני שעדכון vCenter דורש תיאום והשבתה מתוכננת.
מה עושים?
עדכנו את vCenter לגרסה מתוקנת לפי הודעת האבטחה של VMware. בגלל מרכזיות המערכת, זאת פעולה שמצדיקה חלון תחזוקה ייעודי.
ודאו ש-vCenter אינו נגיש מהאינטרנט. מערכת ניהול וירטואליזציה צריכה להיות ברשת ניהול מופרדת, ובמקרים רבים זאת ההגנה שמנעה נזק בארגונים שלא הספיקו לעדכן.
מכיוון שהחולשה מנוצלת, בדקו את המערכת ולא רק עדכנו. חפשו מכונות וירטואליות שנוצרו בלי בקשה, ומשתמשים שנוספו להרשאות ניהול.