איוונטי תיקנה חולשה במערכת Endpoint Manager שמאפשרת לתוקף לא מזוהה לעקוף את האימות ולדלות פרטי גישה שמאוחסנים במערכת. הציון שלה הוא 8.6, והיא נמצאת ברשימת החולשות המנוצלות בפועל.
מה החולשה?
Endpoint Manager היא מערכת לניהול תחנות הקצה בארגון: המחשבים של העובדים. דרכה מפיצים עדכונים, מתקינים תוכנה ובודקים מה מצב כל מכונה. כדי לעשות את זה היא מחזיקה פרטי גישה למערכות ולמחשבים שהיא מנהלת.
החולשה היא עקיפת אימות. יש מסלול גישה שאינו עובר את הבדיקה שהיה אמור לעבור, ולכן אפשר להגיע דרכו למידע בלי להזדהות.
מה שנחשף הוא הנקודה המרכזית. לא מדובר בהרצת קוד ולא בהשתלטות על השרת, אלא בדליפה של פרטי גישה מאוחסנים. בוקטור החומרה זה מסומן בכך שיש פגיעה בסודיות אבל לא בשלמות המידע ולא בזמינותו.
זה נשמע מתון יותר מהשתלטות, ובפועל זה לא בהכרח פחות חמור. פרטי גישה של מערכת ניהול תחנות קצה פותחים את המחשבים שהיא מנהלת, וסיסמה שדלפה ממשיכה לעבוד גם אחרי שהחולשה נסגרה.
מי מושפע?
ארגונים שמפעילים Ivanti Endpoint Manager בגרסאות שלפני 2024 SU5.
האם מנוצלת בפועל?
כן. ב-9 במרץ 2026 נכנסה החולשה לקטלוג ה-KEV של סוכנות הסייבר האמריקאית CISA, הרשימה שמרכזת חולשות שידוע שתוקפים משתמשים בהן בשטח.
מה עושים?
עדכנו לגרסה 2024 SU5 או מאוחרת יותר לפי הודעת האבטחה של איוונטי.
החליפו את פרטי הגישה שמאוחסנים במערכת אחרי העדכון. זאת הפעולה הקריטית כאן ולא תוספת: העדכון מונע דליפה עתידית, והוא אינו מבטל סיסמה שכבר דלפה. אם המערכת הייתה חשופה, הניחו שהפרטים בידי מישהו.
בדקו אם אותם פרטי גישה משמשים גם במקומות אחרים ברשת, והחליפו גם שם.
הגבילו את הגישה לממשק המערכת לרשת ניהול פנימית במקום לחשוף אותו רחב יותר מהנדרש.