ניתוחים טכניים של מתקפות, פרצות אבטחה ומגמות בעולם הסייבר — עם דגש על מה שרלוונטי לישראל.
רשת של תוספים לדפדפן התחזתה לארנקים מוכרים כמו Rabby ו-OKX, וברגע שהמשתמש הזין את מילות השחזור, הן נשלחו לתוקפים. חלק מהתוספים התחילו כעדכון תמים והפכו זדוניים אחר כך.
חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס הראו שאפשר לגרום למסוף תשלום לקבל כרטיס ויזה ללא מגע חודשים אחרי שפג, בלי לשבור שום הצפנה. ההגנה הכי פשוטה נמצאת אצלכם: להשמיד כרטיס ישן כמו שצריך.
נוזקה חדשה לאנדרואיד שחוקרי ThreatFabric חשפו לא מסתמכת רק על שרת מרוחק. אם הטלפון הנגוע מנותק מהרשת, המידע הגנוב עובר דרך טלפונים נגועים אחרים בסביבה, בקפיצות של עד ארבעה מכשירים.
SIM Swap הוא תרגיל שבו תוקף משכנע את חברת הסלולר להעביר את מספר הטלפון שלכם לכרטיס SIM שנמצא אצלו, וכל קוד אימות שנשלח אליכם ב-SMS מגיע אליו. ככה מזהים את זה, וככה מקדימים אותו.
חוקרים מ-Cloudflare ומאוניברסיטת אדינבורו הראו איך Worker אחד קורא זיכרון של Worker אחר שרץ באותו תהליך, בקצב של 12 ביט בשנייה ובדיוק של 99.16 אחוז. השעון שאיפשר את זה נבנה מהודעות WebSocket לשרת מרוחק.
חוקרים מצאו שרת שהתוקפים השאירו פתוח לאינטרנט, ובתוכו את יומן העבודה של מבצע בן 35 יום נגד מצלמות Dahua. שתיים מהחולשות שנוצלו קיבלו תיקון כבר לפני חמש שנים.
כתב אישום אמריקני חדש מתאר רשת פריצה איראנית שפעלה 13 שנה, נכנסה לכ-8,000 חשבונות של אנשי אקדמיה וגנבה 31 טרה-בייט של מחקרים. הכלי המרכזי שלה היה מייל אישי במיוחד וקישור לעמוד התחברות מזויף.
מערך הסייבר הלאומי מדווח על גל חדש של הצפת הודעות קוד אימות לטלפונים של ישראלים. הקוד עצמו לא נותן לאף אחד גישה לחשבון, אבל הבלבול שהוא יוצר הוא בדיוק מה שהנוכלים מחפשים.
חוקרי ReliaQuest ניתחו כלי שמותקן על שרתי PTC Windchill פרוצים ומיוחס בסבירות גבוהה ל-Clop. הוא לא shell גנרי אלא רכיב שנכתב מול המחלקות הפנימיות של האפליקציה, מריץ את השאילתות שלו דרך חיבור מסד הנתונים שלה, ומחזיר את סיסמת מנהל ה-LDAP בטקסט גלוי.
בוטנט הוא אוסף של מכשירים מחוברים לאינטרנט שהודבקו בנוזקה ומקבלים פקודות מתוקף אחד מרוחק. הסבר פשוט מה זה, למה דווקא הנתב הביתי והמצלמה הם היעד המועדף, ואיך מוציאים משם את המכשירים שלכם.