ההודעה מגיעה בוואטסאפ מעיתונאי שאתם מכירים בשם. היא מציעה שיתוף פעולה על כתבה, מבקשת ריאיון, או מזמינה לשיחה סגורה, ויש בה קישור: למסמך משותף, או לפגישה מקוונת. העמוד שנפתח מבקש להתחבר עם חשבון גוגל, והוא לא של גוגל.

מה קרה

ביום ראשון פרסמו שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי הודעה משותפת על עלייה בניסיונות פישינג (הודעות מזויפות שמתחזות לגורם אמין כדי לגנוב פרטים) המכוונים לעיתונאים ישראלים ולגורמים נוספים העוסקים בפעילות ציבורית. לפי ההודעה, השירות והמערך זיהו את הניסיונות ופועלים כדי לסכל אותם.

הפנייה מגיעה בוואטסאפ או בטלגרם, ומי ששולח אותה מתחזה לאדם שהנמען סומך עליו, לפעמים לעיתונאי מוכר אחר. ההודעות נתפרות לפי מה שהיעד מסקר ולפי מי שהוא מכיר, כך שהן לא נראות כמו הודעת זבל אלא כמו פנייה מקצועית סבירה. זה בדיוק מה שמייחד אותן: הן לא נשלחות בהפצה רחבה אל אלפי אנשים, אלא נבנות סביב אדם אחד. לשיטה הזאת קוראים spear phishing, פישינג ממוקד.

משם מתפצלים כמה מסלולים. קישור לאתר שמחקה שירות מוכר ומבקש את פרטי חשבון הגוגל, קובץ או קישור שעלולים להדביק את הטלפון, והזמנה לפגישה מקוונת שהקישור אליה מוביל לעמוד התחברות מזויף. לפי הערכות בישראל, מה שמחפשים שם הוא המקורות של העיתונאים, ההתכתבויות שלהם, חומרי עבודה ומידע רגיש על הדרג המדיני והביטחוני.

ההודעה של מערך הסייבר עצמה לא נוקבת בשם של מדינה. הייחוס למודיעין האיראני הופיע בדיווחים בתקשורת, בהם של הארץ, ולא בהודעה הרשמית.

למה זה חשוב לכם

רובכם לא עיתונאים, והשיטה בכל זאת נוגעת אליכם, כי היא אותה שיטה שרצה מול אנשים פרטיים ומול עובדים בארגונים: הודעה משם מוכר, בקשה שנשמעת הגיונית, וקישור שמבקש להתחבר. ככל שהתוקף יודע עליכם יותר, כך ההודעה משכנעת יותר, ובעידן שבו מקום העבודה והתחביבים של אדם גלויים ברשת המידע הזה זמין.

הפרט הכי שימושי בהודעה הוא דווקא הקטן שבה. אין מצב שבו הצטרפות לשיחת וידאו דורשת מכם להקליד סיסמה או קוד אימות בעמוד שהגעתם אליו מקישור בהודעה. זום, גוגל מיט וטימס פשוט לא עובדים ככה.

מה עושים?

כשמגיעה פנייה לא צפויה, אמתו את זהות הפונה בערוץ אחר. שיחת טלפון למספר ששמור אצלכם מראש, לא למספר שהופיע בהודעה.

אל תקלידו סיסמאות או קודי אימות בעקבות קישור שהתקבל בהודעה, גם לא כדי להיכנס לשיחת וידאו.

הפעילו אימות דו-שלבי בכל החשבונות המרכזיים, ובראשם חשבון המייל, שדרכו אפשר לאפס את כל השאר.

עברו מדי פעם על רשימת המכשירים והחיבורים המחוברים לחשבון, והסירו כל מה שאתם לא מזהים.

על ניסיון חשוד אפשר לדווח לגורמי האבטחה בארגון ולמוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

ההתחזות הזאת עובדת בדיוק כי היא נשענת על היכרות אמיתית, ולכן גם ההגנה עליה אנושית ולא טכנית: שיחת טלפון קצרה למספר שכבר שמור אצלכם מפרקת אותה בשלושים שניות.