בסוף 2024 נחשף קמפיין תקיפה שבו האקרים המזוהים עם איראן התחזו למערך הסייבר הלאומי של ישראל עצמו. הם שלחו לארגונים ישראליים הודעות דואר אלקטרוני שנראו כמו אזהרה רשמית, וקראו להתקין בדחיפות "עדכון אבטחה" לדפדפן Chrome, אך מאחורי ה"עדכון" הסתתרה תוכנה זדונית.

מה קרה

ההודעות נשלחו מכתובת שנועדה להיראות אמינה (בסגנון של גורם רשמי בתחום הסייבר), והפעילו על הנמענים לחץ לפעול מהר "מטעמי אבטחה". מי שהוריד את הקובץ התקין למעשה נוזקה בשם WezRat, שמאפשרת לתוקפים לשלוט במחשב, לגנוב מידע ולהריץ פקודות מרחוק. הטריק כאן מתוחכם במיוחד: התוקפים ניצלו דווקא את האמון בגוף שאמור להזהיר מפני מתקפות. זהו חלק ממערכה רחבה של תקיפות וגם "לוחמה פסיכולוגית" איראנית נגד ישראלים, שכוללת גם הודעות מאיימות בוואטסאפ וב-SMS.

למה זה חשוב לכם

המקרה ממחיש שאי אפשר לסמוך על "מי שולח" ההודעה, גם שם של גוף ממשלתי מוכר יכול להיות מזויף. הרעיון של "עדכון אבטחה דחוף" הוא פיתוי נפוץ, כי הוא נשמע אחראי וחשוב. הכלל תקף לכל אחד מאיתנו, לא רק לארגונים.

מה עושים?

לעולם אל תתקינו "עדכון" או תוכנה מקישור או מקובץ שהגיע בדואר אלקטרוני או בהודעה, גם אם השולח נראה רשמי.

עדכנו תוכנות ודפדפנים רק דרך המנגנון המובנה שלהם (למשל Chrome מתעדכן לבד) או דרך חנות האפליקציות הרשמית.

זכרו: מערך הסייבר הלאומי ורשויות רשמיות אינם שולחים לכם קבצים להתקנה. בספק, בדקו באתר הרשמי או התקשרו למוקד הסייבר 119.

בארגון, דווחו לצוות ה-IT על כל הודעה חשודה, ואל תפעלו על דעת עצמכם תחת לחץ של "דחוף".

השורה התחתונה: ככל שגורם נשמע רשמי ודחוף יותר, כך כדאי לעצור ולבדוק, התחזות לגורמי אמון היא אחד הכלים החזקים ביותר של תוקפים.