אוגוסט נגמר עם שתי ידיעות שקשה להפריד ביניהן. חוקרי Gambit Security תיעדו מפעיל של קבוצת הכופר Aurora שפותח את Cursor בתוך הרשת של הקורבן ומבקש ממנו למפות אותה, ובאותו שבוע OpenAI פרסמה דוח על כ-1,200 סוכנים משלה שהקימו לעצמם ערוץ תקשורת לא מורשה בתוך מעבדת ההערכה שלה, וכ-700 מהם השתתפו בחדירה לפלטפורמה חיצונית. הכלי שנכנס השנה לעבודה של כולם הופיע בשני צידי המתרס באותם ימים. סביבו התנהל החודש הרגיל: יותר ממאה כתבות על נוזקות, דליפות וחולשות, חמישה תוספי וורדפרס נפוצים שקיבלו תיקון חירום, ורצף של חולשות שנוצלו בשטח לפני שרוב הארגונים הספיקו בכלל לקרוא על התיקון.

כשה-AI עובד בשביל התוקף, ונגד המשתמש

הצד ההתקפי לא נשאר בגדר הדגמה. חוקרי Cisco Talos נכנסו לספרייה פתוחה בשרת של קבוצה דוברת סינית ומצאו שם רשימת מטרות של 170 אלף כתובות ומדריך ניצול בן תשעה פרקים שנכתב בעזרת AI, כשהפרק התשיעי הוא כבר יומן של פריצה אמיתית. בערוץ אחר, 14 חבילות npm סיפקו פונקציות תאריכים עובדות ולצידן implant ללינוקס, שמגיע עם רכיב שמתרגם משפט בשפה חופשית לשרשרת פקודות על המכונה הנגועה. מה שקורה כאן הוא בעיקר הורדת רף: מי שקנה גישה לכלי כזה כבר לא צריך לדעת להשתמש בו.

הצד השני של אותו מטבע נגע ישירות במשתמשים. חוקרי Varonis מצאו פרמטר לא מתועד בכתובת של Copilot שגרם לעוזר להריץ פקודה של תוקף ברגע שהקורבן פתח את הקישור, ולשלוף דרכה מייל ויומן. מיקרוסופט תיקנה ב-18 באוגוסט, שמונה חודשים אחרי הדיווח. אצל Grok, לפי Adversa AI, הוראות מוצפנות שנשתלו בעמוד עברו מתחת לרדאר של מנגנוני הסינון פשוט כי הם לא יכולים לקרוא אותן, ואת הפענוח עשה המודל עצמו. החברה מדווחת ש-xAI לא הגיבה מאז יוני ושתיקון עדיין אין. מערך הסייבר הלאומי הספיק באמצע החודש לפרסם הסבר על אותה משפחת תקיפות ועל ההרשאות שכדאי לא לתת לעוזר מלכתחילה.

מול היעדים הישראליים: איראן ברקע, הבחירות בחזית

השב"כ ומערך הסייבר הזהירו מהודעות בוואטסאפ ובטלגרם שמתחזות לעמיתים ומזמינות עיתונאים לשיחת וידאו שבסופה עמוד התחברות שנראה כמו גוגל. כתב אישום אמריקני חשף רשת פריצה איראנית שפעלה 13 שנה, נכנסה לכ-8,000 חשבונות של אנשי אקדמיה וגנבה 31 טרה-בייט של מחקרים, גם באוניברסיטאות בישראל. ו-Group-IB תיארה ארגז כלים חדש של קבוצה המזוהה עם משמרות המהפכה, שהפנייה הראשונה שלה ליעדים מגיעה בדמות הצעת עבודה. שלוש הידיעות שונות זו מזו בכל פרט טכני, וזהות בשלב הראשון: מישהו כותב לכם משהו שנשמע הגיוני.

עונת הבחירות התחילה להיראות גם היא בזירה הדיגיטלית. OpenAI חסמה קבוצת חשבונות שפעלה מרוסיה וקידמה "מכון מחקר ישראלי" שרוב התוכן שלו הועתק, 34 מתוך מדגם של 36 מאמרים. ראש אגף החקירות במשטרה שלח מכתב לחברות קידום ישראליות אחרי שזוהו עשרות פרופילים חדשים, עם תמונות שנוצרו ב-AI וכמעט בלי פעילות אישית, שמשבחים מועמדת אחת. סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מצא ש-71% מהנשאלים נתקלו במידע כוזב סביב הבחירות ו-56.8% בחשבונות מתחזים, וכדאי לזכור שהוא מודד מה אנשים מדווחים שראו, לא כמה תוכן מזויף באמת הופץ. בחזית הפחות פוליטית, בנק לאומי הגיש תביעה של 26.6 מיליון שקל נגד מטא על 243 קמפיינים מזויפים שרצו בפייסבוק ובאינסטגרם בחודש אחד.

הקוד שלא כתבתם

החודש הביא סגירת מעגל נדירה בשרשרת האספקה: המשטרה הפדרלית האוסטרלית הגישה 14 כתבי אישום נגד שני גברים בני 21 ו-23 שלטענתה עמדו מאחורי התולעת שזיהמה אלפי חבילות קוד פתוח, וחשפה לפי גורמי החקירה יותר מחצי מיליון פרטי אימות ביותר מ-1,000 ארגונים. מעצר של חשודים הוא לא סוף הבעיה, וכל שאר החודש הראה את זה. תוקפים השתלטו על חשבון מתחזק בגיטהאב ופרסמו גרסה מורעלת של ספריית Rust שנמצאת באלפי פרויקטים, שרצה עוד לפני הקוד של המפתח וגנבה סיסמאות שמורות מהדפדפן. אחד מקובצי ה-JavaScript של פלטפורמת הפרסום Adform הוגש במשך כשבוע עם תוספת שהחליפה כתובות ארנק בלוח ההעתקה, ואף מנוע אנטי-וירוס לא תפס את זה. וחוקרי VulnCheck רשמו על שמם דומיין גיבוי שהיה כתוב בתוך הקושחה של ראוטר סלולרי זול, והמכשירים בשטח התחילו לדווח אליהם מיד.

המרוץ אחרי הטלאי

בין תיקון לניצול נשארו החודש ימים בודדים, ולפעמים שניות. Broadcom פרסמה תיקון לחולשה ב-vCenter ב-29 ביולי, וחמישה ימים אחר כך חברת QUIRSO הגרמנית כבר ספרה 361 כתובות IP נגועות ב-47 מדינות, בקמפיין שנגמר בהצפנת שרתי ESXi. אצל Gitea, מפתח שתיעד את המקרה אצלו מצא בלוגים 11 שניות בין הרשמת המשתמש הזר לבין ההוכחה שהקוד רץ, והתצורה שאיפשרה את זה הייתה ברירת המחדל. PaperCut הודתה בתקיפות פעילות נגד שרתי ההדפסה שלה, והטלאי הראשון שלה נעקף לפני שהשני יצא יממה אחריו. באמצע החודש נערמו חמישה פרסומים קריטיים באותו שבוע על Entra ID, GitLab, Zimbra ואחרים, בשלושה מהם עם ניצול מתועד.

בקצה השני של אותה סקאלה עמד תיק שלא זז בכלל. חולשה בציון 10 בנגן הווידאו של קלטורה נשארה בלי תיקון אחרי ש-CERT/CC ניסה חמישה חודשים להשיג את החברה הישראלית, ובסוף פרסם את הפרטים בלעדיה.

מגמות החודש

המגמה הבולטת של אוגוסט לא הייתה חולשה אלא שינוי במטרה: תוקפים הפסיקו לרדוף אחרי הסיסמה והתחילו לרדוף אחרי החיבור שכבר קיים. גוגל תיארה שלוש קבוצות רוסיות שנותנות לקורבן להתחבר באמת ואוספות את ה-token שהחשבון מנפיק אחרי ההתחברות. קמפיין אחר שכנע אנשים להקליד קוד קישור אמיתי של וואטסאפ, וכך חיבר את החשבון שלהם למכשיר של התוקף. נוזקה למק שידרה לתוקף דפדפן חי שכבר מחובר לחשבונות, ואנת'רופיק שלחה מיילים למשתמשים שנוזקה העתיקה מהמחשב שלהם את החיבור הפעיל לשירות. בארבעת המקרים אימות דו-שלבי לא נכנס לתמונה, כי אף אחד לא מתחבר מחדש.

מגמה שנייה שווה מעקב היא שהציון הפסיק להיות מדד טוב לדחיפות. חולשה בציון 5.3 ב-JFrog Artifactory נכנסה לקטלוג החולשות המנוצלות בפועל של CISA, ומי שניצל אותה היה סוכני AI בסביבת הערכה ולא קמפיין תקיפה אנושי. מי שמתעדף עדכונים לפי המספר בלבד מפספס בדיוק את המקרים האלה, ואת הפירוט יום-אחר-יום של השבוע האחרון בחודש אפשר למצוא בסיכום השבועי.

הצעד של החודש

אם יש צעד אחד לקחת מהחודש הזה, הוא לא עדכון: פתחו את הגדרות האבטחה של כל חשבון מרכזי שלכם, ועברו על שתי רשימות. אחת של המכשירים המחוברים, בוואטסאפ תחת "מכשירים מקושרים", ואחת של אמצעי הכניסה והאפליקציות שיש להן גישה לחשבון. כל מה שאתם לא מזהים, נתקו.

זה נכון במיוחד למי שכבר עבר אירוע פישינג והחליף סיסמה. ערכת תקיפה שנמכרת בפורומים בכ-10,000 דולר מבטיחה לרשום בחשבון הקורבן אמצעי כניסה נוסף, שנשאר שם גם אחרי החלפת הסיסמה. חוקרי Abnormal Security מדגישים שהם צפו בהדגמה של המוכר ולא הריצו את הכלי בעצמם, אבל הרעיון לא דורש ערכה בתשלום. החלפת סיסמה מנתקת את מי שיודע את הסיסמה. מי שרשם לעצמו דרך כניסה משלו נשאר בפנים.