בעמוד הראשי של "בנק" שאף אחד לא שמע עליו מופיעה הכותרת Curreny Charts. שגיאת כתיב אחת, לא במקרה ולא פעם אחת: אותה שגיאה, באותו מקום בדיוק, הופיעה ב-756 אתרי בנקים שונים.

מה קרה

לפי מולי דה-קוואטרו מחברת Allure Security, שעוסקת באיתור אתרים שמתחזים למוסדות פיננסיים, החיפוש התחיל ב-20 באוגוסט מניסוח חשוד אחד שהופיע בקוד של אתר בנק לא מוכר. חיפוש של אותו ניסוח מדויק בקוד של אתרים פתוחים החזיר כ-2,200 כתובות. 1,095 מהן עדיין החזירו עמוד פעיל, וב-838 מהן הופיע הניסוח.

מכאן התמונה מתחילה להיסגר. 810 מתוך אותם 838 אתרים שמרו חלקים מתבנית עיצוב מוכנה בשם Cuex, שנמכרת לאתרי המרת מטבע ובנקאות דיגיטלית ב-25 דולר, ו-790 נבנו מעל אותה מסגרת תכנות. 770 הציגו עמוד התחברות, 767 שמרו קובצי session, ו-729 כללו הגנות טפסים. במילים אחרות, אלה לא עמודי תדמית ריקים אלא מערכות שנבנו כדי לקלוט פרטים ולהחזיק משתמשים לאורך זמן.

התוכן מסודר בדיוק כמו בבנק אמיתי: מסך יתרות, כרטיסי אשראי ב-832 מהאתרים, העברות ב-826, הלוואות ומשכנתאות ב-808, ומוצרי השקעה ומסחר ב-786. ערמו מספיק שכבות של אמינות, ומוסד שלא קיים נראה כמו מוסד שקיים. 12 מהאתרים אפילו טענו שהכספים בהם מבוטחים על ידי הרגולטור האמריקאי, ואף אחד מהם לא מופיע במרשם שלו.

למה זה חשוב לכם

אתר כזה כמעט אף פעם לא מגיע דרך חיפוש. מישהו מציג אותו לכם: "יועץ" מקבוצת השקעות, היכרות חדשה מאפליקציית דייטינג, סוכן הלוואות, או חברה שמבטיחה להחזיר לכם כסף שהפסדתם בהונאה קודמת. משם המסך עושה את העבודה. ההפקדה נכנסת, הרווח על המסך עולה יפה, ובבקשת המשיכה הראשונה מופיעה "בעיה" ודרישה לשלם עמלה או מס כדי לשחרר את הכסף.

האתרים שנמצאו פונים בעיקר לקהל דובר אנגלית, אבל אותו דגם בדיוק פועל בישראל דרך קבוצות ווטסאפ וטלגרם של "הזדמנויות השקעה" ודרך שיחות טלפון מ"יועצים". שווה לזכור גם מה הממצא לא אומר: הוא מראה שמאות אתרים נבנו מאותו מקור, ולא שכל אחד מהם רימה מישהו. הספירה כולה מגיעה מחברה שמוכרת שירותי איתור של אתרים מתחזים, ואף גורם עצמאי לא בדק אותה.

מה עושים?

אף אחד לא מציג לכם בנק. אם הגוף הפיננסי הגיע דרך אדם שפגשתם ברשת, זה הסימן החזק ביותר, הרבה לפני כל דבר שכתוב באתר.

בדקו רישיון לפני שקל אחד עובר. בנק בישראל חייב רישיון מבנק ישראל, וברוקר או מנהל תיקים חייב רישיון מרשות ניירות ערך. שתיהן מפרסמות רשימות פתוחות. גוף שלא מופיע בהן לא הופך לאמיתי בזכות אתר יפה.

בדיקת המשיכה מגלה הכול. יתרה שמטפסת על המסך היא טקסט באתר ותו לא, ובקשה לשלם "עמלה", "מס" או "ביטוח" כדי לשחרר משיכה היא סוף הסיפור ולא תקלה טכנית. אל תשלמו עוד שקל.

אם כבר הפקדתם, שמרו צילומי מסך, את כתובת האתר ואת ההתכתבויות, ודווחו למשטרה. אם מסרתם גם סיסמאות או פרטי חשבון, החליפו אותן ופנו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

אתר כזה עולה 25 דולר ורבע שעה עבודה, ולכן סגירה של אחד מהם לא משנה כמעט כלום. מה שמשנה הוא מי בודק את הרישיון לפני ההפקדה הראשונה.