ניתוחים טכניים של מתקפות, פרצות אבטחה ומגמות בעולם הסייבר — עם דגש על מה שרלוונטי לישראל.
ביוני 2025 דווח על מאגר עצום של כ-16 מיליארד שמות משתמש וסיסמאות. זו אינה פריצה אחת חדשה, אלא אוסף ענק שמקורו בעיקר בנוזקות שגונבות פרטים ממחשבים נגועים, וזה בדיוק הלקח.
במאי 2025 חשפה בורסת הקריפטו Coinbase שתוקפים שיחדו עובדי מוקד חיצוניים כדי לדלוף פרטי לקוחות, ואז דרשו 20 מיליון דולר. המנכ"ל סירב לשלם, והמקרה ממחיש איום שקשה להתגונן מפניו.
באפריל 2025 ספגה רשת M&S מתקפת כופרה שהשביתה את המכירות המקוונות שלה לשישה שבועות. נקודת החדירה לא הייתה פרצה טכנית, אלא שיחת טלפון משכנעת למוקד התמיכה.
בפברואר 2025 נגנבו כ-1.5 מיליארד דולר במטבע קריפטו מבורסת Bybit, השוד הדיגיטלי הגדול אי פעם. ה-FBI ייחס אותו לקבוצת האקרים מצפון קוריאה. כך זה קרה ומה הלקח.
בסוף ינואר 2025 הודיעה וואטסאפ לכ-90 משתמשים, עיתונאים ופעילי חברה אזרחית, שהם הותקפו בתוכנת ריגול בשם Graphite של חברת פארגון הישראלית, בשיטה שאינה דורשת מהקורבן ללחוץ על דבר.
חברת PowerSchool, שמנהלת מידע עבור בתי ספר בארה"ב, חשפה בינואר 2025 דליפה שפגעה בכ-62 מיליון תלמידים ומיליוני מורים, הדליפה הגדולה של מידע על ילדים בתולדות ארה"ב.
בדצמבר 2024 חשפו רשויות אמריקאיות שקבוצת ריגול סינית בשם Salt Typhoon חדרה לחברות תקשורת גדולות וגנבה נתוני שיחות והודעות. ההמלצה הרשמית לציבור: עברו לאפליקציות הודעות מוצפנות.
האקרים המזוהים עם איראן שלחו לארגונים ישראליים הודעות שהתחזו למערך הסייבר הלאומי, וקראו להתקין בדחיפות "עדכון אבטחה" ל-Chrome, שהיה למעשה תוכנה זדונית.
באוקטובר 2024 נפרץ Internet Archive, הארכיון שמפעיל את "מכונת הזמן" של הרשת, ונחשפו כתובות מייל וסיסמאות מוצפנות של כ-31 מיליון משתמשים. במקביל האתר גם הותקף והושבת.
בספטמבר 2024 ספג גוף התחבורה הציבורית של לונדון מתקפת סייבר ששיבשה שירותים דיגיטליים וחשפה פרטים של יותר מ-7 מיליון נוסעים, כולל פרטי חשבון בנק של אלפים.