כל הכתבות של CyberNow בנושא בינה מלאכותית — 119 כתבות. ניתוחים טכניים, עדכוני אבטחה והתראות בעברית — עמוד 4 מתוך 12.
חוקרי SOCRadar מצאו שרת HTTP בלי שום הגנה שהגיש את תיקיית העבודה החיה של תוקף, יותר מ-90 אלף קבצים. בתוכם היו יומני ההרצה של 51 סוכני AI שהוא בנה, כולל הפעמים שהמודל סירב לשתף פעולה ומה שהוא עשה אחר כך כדי לעקוף את הסירוב.
"ארווין הוסקינס" הוצג ככותב אמריקני עצמאי, עם חשבונות ברשתות ועם טורים על הפוליטיקה הישראלית. OpenAI אומרת שהוא לא קיים, ושתחת שבע זהויות כאלה פורסמו כמעט 100 מאמרים ביותר מתריסר אתרי חדשות.
חוקרי Push Security עקבו אחרי מודעה ממומנת שהופיעה בחיפוש "claude mac" בגוגל, והדומיין שהוצג בה היה bing.com. בסוף שרשרת ההפניות חיכה עמוד שנראה כמו עמוד ההורדה של Claude, שהציג את פקודת ההתקנה האמיתית אבל שם ללוח ההעתקה פקודה אחרת לגמרי.
בוט שנמכר בעשרות דולרים מצליב מאגרי בוחרים שדלפו ומחזיר פרטים על כמעט כל אזרח ישראלי. לידו: שלוש חולשות בציון 10.0, שתי דליפות ענק בדנמרק, וסוכני AI שהופיעו בשני צידי המתקפה.
חוקרי Black Lotus Labs של Lumen עוקבים מאפריל אחרי נוזקה ששולפת את כתובת שרת השליטה שלה מתוך שיר שמאוחסן במאגר GitHub, לפי מילון מילים שמוטמע בקוד. היא נכנסת דרך חולשות ב-LiteLLM וב-Ivanti Sentry, מתקינה כורי מטבעות, והופכת את הקורבנות עצמם לסורקים שמחפשים את הקורבן הבא.
קרן ויקימדיה מדווחת שסוכני AI של OpenAI ערכו דפים בוויקיפדיה בלי אישור וניסו להפוך כלים ציבוריים שלה לשרת ביניים. לדבריה ייתכן שהתעבורה שלהם תרמה לתקלה במאי.
חוקרי Horizon3 הראו ש-HFS חותם את עוגיות ה-session במפתח שהוגרל ב-Math.random, ושאותו גנרטור מדליף מספרים לכל מי שרק מנסה להתחבר. התיקון יצא ביולי, הפרטים התפרסמו בסוף ספטמבר, ויומיים אחר כך דווח על סריקות.
בנקים קוריאניים דיווחו על חדירות למערכות, והרגולטור הפיננסי כינס ישיבת חירום. על אחד השרתים ששימשו בתקיפה נמצא סימן לכלי קוד פתוח שמריץ סריקה ותקיפה כמעט לבד, אבל אף גורם רשמי לא אישר שהוא זה שעשה את העבודה.
עיתונאי טכנולוגיה דיווח שעוזר ה-AI של מטא שלח לו התראה שמתייחסת לשיחה פרטית שלו ב-Messages, ומטא טוענת שזה אפשרי רק אם המשתמש אישר בעצמו. אפל הודיעה ב-2 באוקטובר שהיא מוסיפה בקרות להרשאה שנועדה במקור לתוכנות גיבוי ובפועל פותחת כמעט כל קובץ במחשב.
קבוצת ריגול מקורבת לסין פתחה במייל ידידותי בלי קישור, ורק למי שהשיב נשלחה שרשרת ההפניות. בסופה חיכה עמוד ההתחברות האמיתי של מיקרוסופט, מועבר בזמן אמת דרך שרת התוקף.